top of page

שחריר נחלים | אוצרות: חנה קמון | הוצג  בגלריה צדיק 27.10.16  עד 27.11.16

בסדרת ציורי דיו יוצאת רחל רבינוביץ למסע אל נבכי הנפש.

פלג הדן והסטודיו הזערורי בקיבוץ דפנה, המרחק הגיאוגרפי מההתרחשות האמנותית והטלפון החכם, מחשבות, זיכרונות ורגשות עזים, הם המתווה לתערוכת היחיד של רחל רבינוביץ'.
גפיים עצומות ממדים המחוברות לגוף דקיק וגמיש, מתעדות בעזרת טלפון חכם את ריקודה המסחרר של דמות החגה סביב עצמה- דימוי החוזר ונשנה בסדרה  מסעותיי עם סמרטי, בה החלה רבינוביץ' לתאר את פולחני היומיום שלה: הירידה אל הפלג, השכשוך, האור, חיות המים, הצמחייה העבותה, הנדנדה והבדידות. הדמות הקדושה והסובלת צמחה מפורמט קטן ונזירי לגדול ממדים ווירטואוזי. כך או כך, סיפורה האבסורדי ייחודי ונועז. 
רבינוביץ', משוחררת מאג'נדה פוליטית ומהשתייכות לזרם אמנותי כלשהו מגיבה באומץ לכל תופעה ורגש ולא מהססת לחשוף טרדות, חרדות ועינויי נפש. כך, בהמשך המסעות הופכים צמחית הנחל והאור המרצד למיליוני מצלמות זעירות העוקבות אחר הדמות הנמלטת בעור שיניה אל מקום מסתור. ההיפוך שבו מקום מפלט הופך לאזור סכנה יוצר הזרה מרהיבה המגיעה לשיא כאשר הדמות עצמה הופכת לחיה ומשתלבת במרחב המאיים. על פי המיתולוגיה של רבינוביץ' קיים קשר סימביוטי בין האדם לחיה וכך הדמות מחליפת הזהויות הופכת פעם לקרקל- חתול מדבר קל תנועה וחסר פחד היולד עכברים, ופעם ליצורה שפניה דג שדווקא מחצית גופה האנושי משתכשך במים.  

תחבולה נוספת של רבינוביץ' שעוזרת להעמיק את הפרדוקס היא בבחירתה לצייר פנטזיה אפית בדיו על גבי  נייר. החומר הנוזלי, חמקמק וקשה לשליטה הופך תחת ידיה המיומנות של רבינוביץ' למאולף, צנוע ומדויק. הדימוי המסוגף והחידתי קורא תגר על הצופה הנינוח ומאלץ אותו להשלים את הפער שבין הסיפור המרובד לבין הטכניקה הקלילה הכמעט רישומית. כדבריה: "יש לשמור על מאזן נוזלים כי אם לא כן דברים משתבשים. ציור בדיו, כמו טבילה במי הדן הקפואים הם זרזי חיים מאתגרים, מקפצות אדרנלין משרות רוגע המאפשרות החלפת תדר אל הרווח שבין המחשבות."

*שחריר נחלים- שחריר הנחלים הוא מין של חלזון החי במים מתוקים. צבעו חום כהה עד שחור מבריק וגודלו עד 2 סנטימטר. לקונכייה 5-6 פיתולים הולכים וגדלים, פתחה עגול ללא פגימה (מתוך ויקיפדיה).

חנה קומן.

bottom of page