פיצוציה
שאלת העונג מופיעה בחריפות בסדרת הציורים הבאה של רחל, הקרויה "פיצוצייה". אחרי ההתמכרות לצמצום ולמזעור שוב ביצעה תפנית דרמטית: מ"נופי האנורקסיה" עברה לצייר "נוף בולימי": כל מה שטעמו מתוק והא עטוף בצלופן צבעוני, מרשרש ומפתה. הסדרה "פיצוצייה" נוצרה בהלך-רוח קלאסי, במסורת ציורי טבע דומם: התבוננות מתמשכת, קיבעון של המבט, ריכוז מקסימלי בחפץ אחד, גם אם הוא חבילת "במבה אוסם" או שוקולדה מקופלת. במקום קערות ותפוחים מונחים לפנינו, בבידוד סטרילי של מימצאים מיקרוסקופיים על מצע לבן, כל אוצרות הפיצוצייה האורבאנית: סוכריות על מקל, ביצת הפתעה, מסטיק בזוקה, נחשי גומי מתוקים, ופלה טובטעם, ביסקויט "פתיבר" ועוד ועוד. מוסד ה"פיצוצייה" – המצאה ישראלית המשלבת באופן פרדוקסלי 'שטח-אש' ופיצוצים עם ממתקים ופינוקים – מייצג בציור של רחל את מקום הפיתוי-פיצוי – צורך עז במתיקות, כפיצוי על חסכים עמוקים בתרבות שהעלתה על נס ערכים של וויתור והסתפקות במועט.
אך יש כאן רובד משמעות נוסף, הלקוח ונבנה מתוך תרבות האינטרנט, מאתרים של נערות בגיל העשרה. חלקן מקבלות ייצוג גולמי, טרום העיצוב האופנתי, כגוף עירום וחלק, זעיר מידות, המזכיר בפני עצמו שלגון-ליקוק על מקל. אחרות, שנבחרו על-ידי הציירת בשל לבושן הססגוני והמוקצן, עטויות מיני אביזרים, חגורות ושוטים, הופכות ל'ממתקים' צבעוניים עם עטיפות מרהיבות – אובייקט לתשוקה ולעינוג, חלק מפולחני נעורים דקדנטיים, הפורחים במרחבי הרשת. אך בציור הפרטני והמוקפד של רחל לא בא לידי ביטוי העונג החושני. מתח מתקיים בין מלאכת הציור המוקפדת והמיומנת שלה לבין מתיקותו המכמירה של הממתק המבודד. לא משיכות מכחול ספונטניות נוגעות-נספגות, מזילות-ריר של צבע, מייצרות את הדימוי, כי-אם נגיעות מקצועיות-לעילא, המייצרות תעתיק ריאליסטי של האובייקט הנחשק.
- טלי תמיר .
